מבחן התלות ADL

במאמר העוסק בקצבת הסיעוד לקשישים למדנו על חשיבות מבחן התלות (ADL) של ביטוח לאומי. כעת נרחיב על המבחן – נסביר את חשיבותו, נתאר את הפעולות הנבחנות במהלכו ועוד.

מהו מבחן התלות – ADL?
קצבת הסיעוד לקשישים מוענקת ע"י הביטוח הלאומי וניתנת במסגרת חוק הסיעוד הממלכתי שנחקק בשנת 1988, זאת במטרה להקל על בני המשפחה המטפלים בהוריהם הקשישים.
על פי החוק, זכאים לקצבת הסיעוד אזרחים ישראלים שהגיעו לגיל הפרישה (גברים בגיל 67, נשים בגיל 62) המתגוררים בביתם וזקוקים לסיוע ב-6 הפעולות הבסיסיות הבאות: אכילה ושתייה, הלבשה, רחצה, קימה ושכיבה, ניידות בבית ושליטה על סוגרים).
כדי לקבל את קצבת הסיעוד (המוענקת באמצעות שירותי סיעוד ולא כסכום כספי מדי חודש) קבע ביטוח לאומי 3 מדרגות סיוע (א', ב', ו-ג'), הנקבעות בהתאם למצב הסיעודי של הקשיש ובהתאם לתוצאות מבחן התלות (ADL) שיעבור.
מבחן התלות יבוצע בבית יקירכם, לאחר שתגישו טופס בקשה לביטוח לאומי. את המבחן תבצע נציגת הביטוח הלאומי (מעריכה), בד"כ מדובר באחות מוסמכת, פיזיותרפיסטית או רופאה.

מהי מטרת המבחן?
כאמור, מבחן התלות בא לבחון האם יקירכם מסוגל לבצע 6 פעולות יומיומיות בסיסיות, ומכאן להסיק מהי מידת העזרה לה הוא זקוק בכל אחת מהפעולות הללו, ובכלל. המבחן בוחן בעצם את הרמה התפקודית היומיומית של הקשיש, ומכאן גם שמו (ראשי התיבות של – Activities of Daily Living).

כיצד נקבעת תוצאת המבחן?
במבחן מקבל הקשיש ניקוד בהתאם לרמת תפקודו בכל אחת מהפעילויות שנבדקות במבחן (הניקוד המרבי במבחן התלות הינו 16.5 נקודות). בסיום המבחן יתקבל ציון שיקבע הזכאות לגמלה ושיעורה.

תוצאת המבחן היא שתקבע את היקף הסיוע שיקבל יקירכם מדי שבוע, על פי המפתח הבא:
ככל שהציון גבוה יותר – יקירכם יהיה זכאי לשעות סיעוד רבות יותר (ממינימום של 9.75 שעות שבועיות ועד למקסימום של 18 שעות שבועיות):
קשיש שיקבל מעל 2.5 נקודות יהיה זכאי לגמלת סיעוד חלקית של כ-9.75 שעות שבועיות.
קשיש שיקבל מעל 6.5 נקודות יהיה זכאי לגמלה מלאה של 16-18 שעות שבועיות

חשוב לדעת: ביטוח לאומי מאפשר להמיר חלק משעות הסיעוד השבועיות בשעות במרכזי יום לקשיש המספקים ארוחות חמות, פעילויות חברה והעשרה ועוד.

לפניכם הפעולות הנבחנות במהלך מבחן התלות:
קימה ושכיבה – האם הקשיש מסוגל לקום או לשכב בכוחות עצמו? האם הוא מסוגל לעבור ממצב שכיבה לישיבה ו/או לקום מכיסא ללא סיוע?

ניידות – יכולת הקשיש לנוע ממקום למקום באופן עצמאי וללא סיוע של הזולת. חשוב לדעת: קשיש הנעזר בעזרים כגון מקל הליכה, קביים או הליכון ייחשב כעצמאי. לעומת זאת – קשיש המרותק למיטה או לכסא גלגלים – ייחשב כבלתי נייד.

רחצה – יכולת הקשיש להתקלח במקלחת או באמבטיה ולבצע את הפעולות הכרוכות ברחצה (יציאה וכניסה למקלחת ללא סיוע ועוד).

הלבשה – יכולת הקשיש להתלבש ו/או לפשוט את בגדיו באופן עצמאי (כולל בגדים תחתונים) וללא עזרת אדם אחר, לקשור חגורה רפואית או להרכיב גפה מלאכותית (במידת הצורך)

אכילה ושתייה – יכולת הקשיש להזין את גופו (במזון מוצק ונוזלי) וכן ליטול תרופות בכוחות עצמו

שליטה על סוגרים – יכולת הקשיש לשלוט במתן השתן שלו ו/או בפעולת המעיים. חשוב לדעת: שימוש בקטטר או בחיתולי מבוגרים יוגדר כאי שליטה על ההפרשות.

חשוב לדעת:
מבחן התלות אינו בוחן את רמת הקושי של הקשיש לבצע את 6 הפעולות שמנינו כאן, אלא את מידת העזרה לה הוא זקוק בעת ביצוע הפעולות. מכאן, קשיש שיבצע פעולה מסוימת באופן עצמאי (גם אם בקושי רב) – לא יהיה זכאי כלל לניקוד בגין פעולה זו.
מומלץ ורצוי כי בעת ביצוע המבחן יהיה נוכח אחד מבני המשפחה המעודכן במצב הקשיש. זכרו כי קצבת הסיעוד מוענקת בהתאם למצב הקשיש, לכן חשוב שתפרטו את כל שידוע לכם על מצב יקירכם ותספרו על הקשיים עמם הוא מתמודד בשגרה.

הצורך בהשגחה
מעבר לפעולות הבסיסיות שמנינו, תעריך המעריכה של ביטוח לאומי את מידת מסוכנות הקשיש – כלפי עצמו וכלפי סביבתו. בנוסף, תיבחן רמת ההשגחה לה זקוק הקשיש – האם הוא זקוק להשגחה באופן חלקי במהלך היום או שהוא זקוק להשגחה צמודה ומתמדת?
לידיעתכם: קשיש הזקוק להשגחה צמודה – 24 שעות ביממה (כגון חולי אלצהיימר העלולים לאבד את דרכם) – ייקבע לו ניקוד גבוה במבחן. כמו כן, קשישים החיים לבדם (ללא בני משפחה נוספים), קשישים עיוורים או קשישים שעברו את גיל 85 יהיו אף הם זכאים לתוספת ניקוד.

האם תוצאת המבחן סופית?
חשוב לדעת כי ניתן לערער על תוצאות מבחן התלות. ניתן אף לבקש מבחן חוזר כעבור מספר חודשים וכן במקרים בהם חלה הידרדרות במצב הקשיש.
אך שימו לב: מבחן חוזר עלול להביא לעתים לתוצאה הפוכה בה יופחת הסיוע שניתן ליקירכם, ובמקרים קיצוניים יותר – עלול לשלול את זכאותו לסיוע.

האם המבחן משקף את מצבם הסיעודי של הקשישים?
בהקשר זה ניתן לציין את הביקורת העולה לא פעם על מבחנים אלה, ואת הטענות כי הוא אינו משקף את מצב הנבדקים (פעמים רבות בשל הבושה שחשים הקשישים שנבדקים ובשל רצונם להוכיח שהם מסוגלים לבצע את שמבקשים מהם במבחן). קושי נוסף באבחון באמצעות מבחן התלות הינו במקרים של קשישים שמצבם הקוגנטיבי אינו מאפשר מענה נכון לשאלות הנשאלות בעת המבחן.
כתוצאה מכל אלה, ייתכן וקשישים רבים אינם מקבלים את הסיוע לו הם זכאים ולו הם זקוקים כל כך. האפשרות היחידה העומדת בפני משפחות הקשישים במקרים אלו הוא רכישת הסיוע הסיעודי באופן פרטי אך כידוע, לצערנו רבים מאזרחי ישראל אינם מסוגלים להשיג את המימון הדרוש לכך.

לסיכום, חשוב לציין כי מלבד מבחן התלות (ADL) ישנם קריטריונים נוספים המשפיעים על ההחלטה האם יקירכם זכאי לסיוע ולקצבת סיעוד. יחד עם זאת המבחן מהווה קריטריון מרכזי וחשוב בקבלת ההחלטה.

יקירכם זקוק לסיעוד?
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ולהעניק לכם ללא עלות ייעוץ אודות האפשרויות השונות העומדות בפניכם. התקשרו אלינו או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם.